אודות השכלה אקדמאית נתמכת


חברים יקרים,
במהלך עבודתכם עם הסטודנטים הנכם נתקלים בוודאי, כל אחד בהתאם לתפקידו, בסטודנטים המהווים חלק מאוכלוסיית "האנשים בעלי מוגבלויות". אלו סטודנטים אשר חרף מוגבלותם, הפיסית, החושית, הנפשית או המנטלית, עברו את סף הקבלה לאוניברסיטה וכעת עליהם להתמודד עם אתגר כפול: להשתלט על חומר הלימודים והמטלות האקדמיות וגם עם הקשיים הנלווים עקב המוגבלות הספציפית לכל אחד ואחת מהם.

חוק השוויון מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואת מחויבותה של החברה הישראלית לזכויות אלה (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998). לפי חוק השוויון, אדם עם מוגבלות הוא "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". מטרת החוק היא ליצור מצב בו לאנשים עם מוגבלות תינתן זכות שווה לקחת חלק פעיל בכל תחומי החיים תוך מיצוי מלא של יכולותיהם. תנאי מרכזי לשילוב אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים הוא נגישות. הגדרת הנגישות בחוק השוויון היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי". כדי לאפשר נגישות יש להתאים את הסביבה או את השירות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמה יכולה להיעשות באמצעים טכנולוגיים, בשינויים פיזיים ובסיוע אנושי.
 
קיימים שני ממדים עיקריים למושג נגישות
  1.  הנגשה פיסית, שפירושה בניית סביבה פיזית חדשה או שינוי הסביבה הקיימת כך שאנשיםעם סוגים שונים של מוגבלות יוכלו להגיע ולהיכנס אליהן, לנוע ולהתמצא בתוכן בקלות בביטחון ובאופן עצמאי.
  2.  הנגשת השירות, שפירושה התאמת נהלים, הליכים ונוהגים של השירות וכן מתן אמצעי
    ושירותי עזר על מנת לאפשר לאדם לקבל מידע הניתן או מופק במסגרת המקום או על מנת שיוכל להשתתף בתכניות ובפעילויות המתקיימות בו.
    מאז עוגנה בחוק, לפני כעשור, זכותו של אדם בעל מוגבלות לקבל החלטות הנוגעות לחייו על פי רצונו והעדפותיו, חלה התקדמות ניכרת, אך בהחלט עוד לא מספקת, ביחס המדינה ומוסדותיה כלפי אוכלוסייה זו. דוח ועדת לרון (משרד ראש הממשלה, אגף התקשורת, 2005) מציין  שככל שרמת ההשכלה של הנכים גבוהה יותר, כן גדלים סיכוייהם להשתלב בחברה בכלל ובתעסוקה בפרט ולקיים עצמם בכבוד. במסגרת המלצותיה, הוועדה מבקשת להמשיך ולעודד קליטת סטודנטים עם מוגבלויות שונות במוסדות להשכלה גבוהה ולסייע להם באמצעות ליווי במידת הצורך. בנוסף, הוועדה קוראת לפעול להרחבת הנגישות במוסדות להשכלה גבוהה.
    האוניברסיטה רואה עצמה מחויבת לתת מענה לצרכים של קבוצות סטודנטים בעלי מוגבלויות שונות ולאפשר שוויון הזדמנויות על מנת שיוכלו להגיע למיצוי יכולותיהם וזאת תוך שמירה על הרמה האקדמית והשוויון בין כל הסטודנטים. אנו, בדקנאט הסטודנטים, פועלים לקידומו של הנושא ומציעים מגוון של שירותים מיוחדים במטרה לעזור לסטודנטים אלו להגיע למיצוי יכולותיהם. בפרוספקט זו תוכלו לקבל מידע לגבי סטודנטים הסובלים ממגבלה נפשית. המידע יעזור לכם, אנשי הסגל, להכיר את המגבלה ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד אתה.

    מהי מגבלה נפשית?
    ידוע שאחוז האנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית בחברה הוא הגדול ביותר בין אנשים עם מוגבלויות. למעלה משלושים אחוז מתוך אוכלוסיית הנכים במדינת ישראל, כלומר כ- 80,000 אנשים (יותר מאחוז באוכלוסייה) הם אנשים עם מוגבלויות נפשיות (אבירם, 2001; 2005). אנשים אלה מתמודדים עם מחלות כמו דיכאון, מניה –דפרסיה, סכיזופרניה, הפרעות אכילה, חרדה והפרעות אישיות. כיום יש נתונים רבים המצביעים על כך שלמעלה משישים אחוז מהאנשים עם מחלות פסיכיאטריות מחלימים, ורבים מהם משתלבים בהשכלה ובתעסוקה רגילה למרות מחלתם (Bybee, Collins, & Mowbray, 1999; Collins & Mowbray 2005; Davidson, Harding & LeRoy, 2005; Mowbray ,Bellamy , Megivern , &  Szilvagyi, 2001).
    אנשים עם מגבלה נפשית אינם יכולים תמיד  להבטיח לעצמם את היתרונות הלימודיים, הכלכליים והחברתיים של השכלה גבוהה. התפרצות המחלה הנפשית במהלך שנות הבגרות הצעירה והתמודדות עם סימפטומים פסיכיאטריים ו/או השפעות הלוואי של הטיפול, יכולים ליצור אצלם תת-הישגיות לימודית, העסקה במשרות נמוכות או אבטלה (Anthony & Blanch, 1987; Bybee, Collins, & Mowbray, 1999). במשך שנים רבות חשבו שאנשים עם מוגבלות נפשית אינם יכולים ללמוד לימודים גבוהים, משום שמאפיין מרכזי במחלתם הוא ירידה קוגניטיבית. הקושי העיקרי בנגישות של אנשים עם מגבלה נפשית לקהילה בכלל ולקהילה האקדמית בפרט היא הסטיגמה הקשה המשויכת אליהם ( Collins & Mowbray 2005; Getzel, Ipsen, Kregel, Martin, & West, 1993 ).
    המגבלה הנפשית היא בלתי נראית. חלק מהסטודנטים בוחרים לחשוף את מגבלתם ואחרים בוחרים שלא לעשות זאת. לרבים מהסטודנטים יש ניסיון קודם עם סטיגמה ודעות קדומות ולכן רובם לא מספרים באקדמיה על מצבם. ניסיון חייהם של סטודנטים אלה לימד אותם שכאשר מזהים אותם כחולים, התווית הופכת לסימן ההיכר העיקרי שלהם ויש לכך השפעה עצומה על הדימוי העצמי שלהם. רבים מהסטודנטים עם מגבלה נפשית אינם מוכרים למערכת בריאות הנפש, אחרים אינם יודעים שאפשר לקבל עזרה, ולכולם יש חשש גדול מחשיפה ולכן גם קושי לבקש עזרה (שגיב ושטרוך, 2007). לא תמיד אפשר לזהות סטודנטים עם מגבלה זו מכיוון שהיא אינה נראית. למרות שאינך רואה את המגבלה היא יכולה להפריע מאוד לתפקוד ויש לתת לה מענה.
    לסטודנטים אלה יש מספר קשיים הנגרמים כתוצאה ישירה של המחלה, או כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות. קושי של סטודנט בעל מגבלה נפשית יכול לבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל סטודנט וכן הקושי יכול להשתנות בתקופות שונות אצל אותו סטודנט. צרכי הנגישות של סטודנטים בעלי אותו סוג מגבלה יכולים להיות שונים.  בנוסף, צרכי הנגישות של אותו סטודנט יכולים להשתנות במהלך שנת הלימודים. לכן, עלול סטודנט עם מוגבלות נפשית להתמודד עם מספר סוגי מחסומים ללמידה (שגיב ושטרוך, 2007; .(Collins & Mowbray 2005; Jacobs & Glater, 1993
  •  מחסום קוגניטיבי, שיכול להתבטא בקושי בשמירה על קשב וריכוז, עיבוד וארגון מידע, זיכרון ותפקודים ניהוליים.
  •  מחסום התנהגותי, שיכול להתבטא באי שקט, אימפולסיביות, רמת אנרגיה משתנה, התבודדות, קושי במיומנויות חברתיות.
  • מחסום רגשי, שיכול להתבטא בחרדה, תסכול, כעס, דיכאון, פרנויה, מניה. רגשות אלו עלולים להביא את הסטודנט במצבים מסוימים לראייה מעוותת וקיצונית של המציאות סביבו חרדה חמורה יכולה לפגוע בהשתתפות הסטודנט בשיעור ותפקודו בזמן מבחן.
  • סטודנט יכול להיעדר באופן בלתי צפוי מהלימודים כתוצאה משינוי תרופתי או אשפוז.
כיצד ניתן לסייע לסטודנט עם מגבלה נפשית?
(הדס - לידור, כסיף – וייסברג, טבקמן ודהן; טבקמן, 2007; שגיב ושטרוך, 2007; Bowers, n.d.).
 
המלצות כלליות:
הימנע מלהתייחס לסטודנטים עם מגבלות כאנשים שצריך לרחם עליהם, לפחד או
להתעלם מהם. אל תתייחס אליהם כאל גיבורים, אמיצים או "מיוחדים" יותר מאחרים.
העבר לסטודנטים מסר שאפשר לגשת אליך ולשתף אותך במידה ויש מגבלה המשפיעה על היכולת הלימודית. אם סטודנט חושף בפניך את מגבלתו, שאל את הסטודנט מה המשמעות האישית של הליקוי עבורו ואיך תוכל לסייע לו. דבר עם הסטודנט בגובה העיניים. השתמש בטון דיבור ועוצמת קול רגילה.
אם סטודנט חושף בפניך את מגבלתו, דאג ליידע אותו על גורמי הסיוע הרלוונטיים
באוניברסיטה ודרכי הפנייה אליהם. אל תדון על מצבו הרפואי עם גורמים שונים ללא הסכמתו. שמור על פרטיותו של הסטודנט, דבר אתו על ענייניו האישיים ביחידות. כאשר אתה פוגש סטודנט במצוקה, עזור לו למקד את פנייתו. שאל אותו איזה עזרה הוא צריך. לעיתים קרובות הוא יודע בדיוק מה הוא צריך.

המלצות לשיעורים:
מומלץ להעביר לסטודנטים בתחילת הסמסטר את רשימת הקריאה, רשימת המטלות ואופן מתן הציון בקורס על מנת לאפשר היערכות מוקדמת. פרט את חומר הקריאה לפי נושאי הלמידה בקורס וציין אילו מהחומרים הם קריאת חובה ואילו רשות.
מומלץ לפרסם באתר האינטרנט המלווה את הקורס את המצגות או סיכום הנקודות
המרכזיות של כל הרצאה.
זכור כי, סטודנט עם מוגבלות נפשית צורך לעתים תרופות שיש להן תופעות לוואי רבות ואף קשות. אישור להכניס שתיה לכיתה יסייע במקרים בהם הטיפול התרופתי גורם ליובש בפה.
סטודנט עם מוגבלות נפשית עלול להתקשות בישיבה ממושכת ובהימצאות במקום סגור ומלא אנשים. הוא  עלול לסבול מאי שקט פסיכו-מוטורי כתוצאה מנטילת התרופות. במקרים כאלו היציאה להפסקות מהכיתה הכרחית והיא תסייע להשתלבות הולמת במסגרת הכיתתית. ישיבה בשורות הראשונות או ליד הדלת תסייע בהפחתת הסחות הדעת ותאפשר לו לצאת להפסקות בלי למשוך תשומת לב.

המלצות להגשת תרגילים ועבודות
כל התחלה או שינוי עלולים להוות עבור אדם עם מוגבלות נפשית קושי רב ובדרך כלל ההסתגלות אטית יותר מזו של הסטודנט הממוצע. ניתן לסייע לו בהפחתת חרדה, בתהליך ההסתגלות, בתכנון הזמן ובהתארגנות. למשל, יש לאפשר לסטודנטים שאלות הבהרה לגבי דרישות תרגילים ועבודות: היקף, נושא, ביבליוגרפיה ושאלת מחקר. רצוי לצרף להוראות ההגשה לתרגילים ולעבודות דוגמאות. או למשל, מומלץ לחלק משימת הגשה של עבודה למשימות קטנות יותר, כגון, לבקש הגשות ביניים של ראשי פרקים או ביבליוגרפיה. מומלץ לאפשר הערכה של גרסה ראשונית של עבודה כדי שהסטודנט יוכל לתקנה.
במקרים בהם הסטודנט אושפז או קרה אירוע לא צפוי אחר הקשור במחלה, צריך לבקש מועד הגשה חדש, לפעמים מיוחד.
מומלץ לאפשר לסטודנטים הזקוקים לכך מתן זמן נוסף להגשת עבודות תרגילים או בחינות בית. רצוי להתייעץ על כך עם יחידות התמיכה ורכזת ההשכלה האקדמאית הנתמכת בדקנאט.

המלצות לבחינות
מומלץ לשאול את הסטודנטים לפני תקופת המבחנים האם הם מתמודדים עם קושי מיוחד שחשוב שהמרצה או המתרגל ידעו עליו. סיטואציית מבחן שונה משיעור רגיל ועלולה להעלות חרדות רבות בעיקר בתחילתה. קושי נוסף עלול להתבטא באיטיות תגובה ושליפה. כמו כן, אחד הקשיים המוכרים אצל אדם הסובל ממוגבלות פסיכיאטרית הוא המעבר מעיסוק לעיסוק. במקרים קיצוניים התרופות הפסיכיאטריות עלולות לפגוע בחדות הראייה ולגרום לאיטיות ולרעד  בתנועות אצבעות הידיים. כל אלה עלולים לגרום לכתב יד לא ברור, קושי בהתארגנות על הדף, מחיקות רבות ואיטיות רבה. לכן, מומלץ לתת לסטודנטים שאלות המדגימות את מתכונת הבחינה ואת תוכנה ולתת מודל של תשובה טובה לדוגמא. לעיתים, הארכת זמן תסייע בהתמודדות ובהתארגנות בכלל ובהתמודדות עם החרדה בפרט. 
במקרים קיצוניים, המוכרים אצל אדם המתמודד עם מוגבלות נפשית, סיטואציית המבחן יכולה לגרום לו לשיתוק, לחוסר תפקוד ולוויתור על ההתמודדות, לכן החלפת מבחן במבחן בית או בעבודה עשויה לסייע לו רבות. פריסת מועדי מבחנים גם מאפשרת מרווחי זמן גדולים יותר וכך תקל על העומס.
מומלץ לאפשר לסטודנטים הזקוקים לכך הערכה חלופית של מבחנים וכן מתן זמן נוסף להגשת עבודות תרגילים או בחינות בית. רצוי להתייעץ על כך עם יחידות התמיכה ורכזת ההשכלה האקדמאית הנתמכת בדקנאט.

השירות הפסיכולוגי
השירות מיועד לכל אוכלוסיית הסטודנטים, וכן לאנשי סגל מנהלי או אקדמי. סוגי הטיפול המוצעים בשירות הם: פגישת הערכה, טיפול אישי, טיפול קבוצתי, טיפול בהפרעות חרדה, התערבות בשעת משבר, ייעוץ פסיכיאטרי וסדנאות להפחתת חרדת בחינות ולהתמודדות עם דחיינות אקדמאית. כל הטיפולים ניתנים בתשלום בתעריף מסובסד.

שירותי רווחת הסטודנט
השירות מיועד לתמיכה בסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים. במסגרת השירות הסטודנט יכול לקבל סיוע בפתרון בעיות אישיות, חברתיות ולימודיות. .

השירות לסטודנט
השירות מיועד לטיפול בבעיות אישיות ובריאותיות חריגות.

תוכנית השכלה אקדמאית נתמכת
במשרדנו נפתחה תוכנית השכלה אקדמאית נתמכת שתפקידה לסייע לאותם סטודנטים, הן בהתאמות פיסיות – טכנולוגיות והן בסיוע אנושי בכל רמה נדרשת. התוכנית נותנת מענה
לסטודנטים עם מגבלה נפשית בעלי סל שיקום של שירותי בריאות הנפש במשרד
הבריאות (חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000). השירות ביחידה ניתן באמצעות חונכות ומתמקד בייעוץ כללי בנושא אסטרטגיות למידה והתאמות ללמידה, תמיכה ומידע לגבי שירותי שיקום בקהילה.
התאמות לימודיות נועדו לאפשר לסטודנטים עם מגבלה פסיכיאטרית לעקוף את הליקוי התפקודי (מבלי לפגוע בתחום הנמדד או בסטנדרט האקדמי) ולבטא את ידיעותיהם. ההתאמות אינן אמורות לתת יתרון למי שמקבל אותן על פני סטודנטים אחרים. כדי לתת התאמות לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית יש להכיר את אפיוני התפקוד והמחסומים השכיחים שלה ביחס ללימודים באקדמיה. יש להדגיש שאפיונים אלו אינם נמצאים כולם באופן גורף ולא אצל כל אחד, כמו כן הם מופיעים בעוצמות שונות ובזמנים שונים. אפיונים אלו יכולים להתקיים לזמן קצר או לזמן ארוך של מספר חודשים או אף מספר שנים. לאור אפיון ייחודי זה של האוכלוסייה יש לתת את ההתאמות הנדרשות לסטודנט, לבדוק את יעילותן מדי פעם ולשנותן בהתאם (הדס לידור, כסיף ויסברג, טבקמן ודהן). סטודנט שיצר קשר עם רכזת ההשכלה הנתמכת יכול לספק מכתב המפרט את השפעת המגבלה על התפקוד האקדמי ולאילו התאמות הוא זקוק על מנת לאפשר לו תפקוד מרבי.
רכזת התוכנית  עומדת לרשותכם בכל בעיה שמתעוררת בעת טיפול באוכלוסיית הסטודנטים הללו, על מנת לסייע בידיכם להעניק להם את השירות הטוב והתואם ביותר.
 
בכל התלבטות או שאלה לגבי סטודנטים אלה מומלץ לפנות ל:
 
רכזת התכנית באוניברסיטת תל אביב 
תמר פלי-אלטיט
טלפון: 03-6406554
נייד: 052-7387003
בדוא"ל:  paleyal@post.tau.ac.il
 
רכזת התוכנית באוניברסיטת בן גוריון
שטלריד שחר
בדיקנט הסטודנטים
בימים שני ורביעי 10:00-12:00
נייד:  7560470– 052 
בדוא"ל: שחר שטלריד sniroy@gmail.com
 
 
רכזת התוכנית באוניברסיטה העברית  בירושלים
מיכל טבקמן
קמפוס הר הצופים
מעונות רזניק, בניין 10, חדר 109
טלפון:  02-5880118 
נייד:  050-6822234  050-6822234
 
רכזת התוכנית באוניברסיטת חיפה 
רותי שוהם
טלפון:  04-8246832  
נייד:  050-6819209 
 
הכנס שם:
הכנס אימייל: